Stabat Mater   אם המכאובים סטאבט מאטר
תרגום: אורי פקלמן תרגום:אביעד קליינברג
Stabat Mater dolorosa אם המכאובים עומדת עמדה האם המעונה
Juxta Crucem lacrimosa, עת עינה דמעה יורדת לפני צלב-ענותו של בנה,
Dum pendebat Filius. על הצלב תלו את בנה. בבכי מר גונחת.
Cujus animam gementem, עצובה ומתיפחת את רוחה המיוסרת,
Contristatam ac dolentem, את נפשה הנאנחת הניסערת, הנישברת,
Pertransivit gladius. פתע חרב מענה. חרב-דווי פולחת.
O quam tristis et afflicta ואבלה יגון ונהי שבורה, מצער נאנקת,
Fuit illa benedicta המבורכת מנשים, היא - ניצבה בדד אותה צדקת,
Mater Unigeniti! אם הבן היחידי. אם-בן יחיד לאל.
Quae moerebat, et dolebat, זו, האבל בה פורע, התאבלה וגם בכתה,
Et tremebat, cum videbat אם רכה שמול עיניה, נרעדה בחזותה
Nati poenas inclyti. דוי ילדה האגדי. בבנה פצוע וסובל.
Quis est homo, qui non fleret, מי האיש שלא ידמיע, מי לא תדמענה שתי עיניו
Christi matrem si videret מול מראה אם המושיע למראה סיבלה הרב
In tanto supplicio? תחת תופת הצליבה. של אם-כריסטוס המעונה?
Quis non posset contristari, מי יוכל מבלי לנהות, מי לא יבכה ברעדה
Piam Matrem contemplari סבל אם רכה לראות? מביט באם החסודה
Dolentem cum Filio? אם ובנה בדאבה? המתייסרת אל מול בנה?
Pro peccatis suae gentis בתמורה לחטאינו, בעבור חטאי עמו,
Vidit Jesum in tormentis, מעונה מול פני אימנו - את ישו ראתה אימו
Et flagellis subditum. מת ישוע במגלב. מולקה, מושפל וגם סובל.
Vidit suum dulcem natum פרי ביטנה, בשתי עיניה, חזתה בבנה ביקירה
Morientem desolatum, היא חזתה בו מת - פוקע, נטוש ומת מוות נורא,
Dum emist spiritum. עת רוחו שילח מלב. משיב את נישמתו לאל.
Eja mater, fons amoris, מעין האהבה - את, הו אם אוהבת יקרה
Me sentire vim doloris תני לי בכאבו לגעת תני כי כאב אותי יקרע
Fac, ut tecum lugeam. ואדוה אני גם כן. ואחלוק את יסורייך.
Fac, ut ardeat cor meum בליבי לאל-ישוע יבער ליבי באש גדולה
In amando Christum Deum, שימי להבה - מבוע - אל בנך, מביא הגאולה
Ut sibi complaceam. אהבה - כך אשא חן. ואיטב אז בעינייך.
Sancta Mater, istud agas אם קדושה עכשיו הטביעי אם קדושה אותי הושיעי
Crucifixi fige plagas מן הצלב את הפצעים בי את פיצעי-הצלב הטביעי
Cordi meo valide. ובליבי ברוב עוצמה. עמוק עמוק בנישמתי.
Tui nati vulnerati, יילודך זה הפגיע, בנך, פגוע ופצוע,
Tam dignati pro me pati, בעדי לסבול הציע, הן עבורי סבל ישוע,
Poenas mecum divide. בכאבו לחלוק אכמה. לו את סיבלו יחלוק איתי!
Fac me vere tecum flere, כך איתך עיני תדמענה, שתפי אותי ביסורייך,
Crucifixo condolere, סבל הצלוב אדע-נא, תני ואזיל את דמעותייך,
Donec ego vixero. כל עוד בי יהיו חיים. על הצלוב עד יום מותי.
Juxta Crucem tecum stare, בקינה אחת לנוע, תני לי להיות על יד צלובך,
Te libenter sociare תחת צלב איתך נטוע, תני לי לבכות בחברתך,
In planctu desidero. כך את רצוני אגשים. זו כל תאוותי.
Virgo virginum praeclara, הנשגבת בבתולות, אל בתולת הבתולות המזהירה
Mihi jam non sis amara, תכעסי עלי ממעל, אלי על נא תהיי מרה
Fac me tecum plangere. לי הרשי לבכות איתך. לו את ביכייך ייבכו עיני.
Fac, ut portem Christi mortem, כך שאת מות המשיח, את מות כריסטוס אשא עד מותי
Passionis fac consortem, ואת גורלו אנציח, יהיו יסוריו בני ליוויתי
Et plagas recolere. כאשר פצעיו אקח. אזכרם עד אחרון ימי.
Fac me plagis vulnerari, בזכותך פצעיו יכוני, גירמי לפצעיו לפצעני,
Cruce hac inebriari, ואהבתו תרווני, גירמי לצלב לשכרני,
Ob amorem Fílii. מן הצלב שכר עדין. מאהבת בן היגון.
In flammatus et accensus, כך בוער ומתלקח, ניסער, בוער באש גדולה,
Per te, Virgo, sim defensus אהיה מוגן, בוטח, עלי תגני, אם בתולה
In die judicii. בזכותך ביום הדין. ביום הדין האחרון.
Fac me cruce custodiri, ועלי הצלב ישפיע, תני כי הצלב עלי ישמור,
Morte Christi praemuniri, נחמת מות המושיע, מות משיחי אותי ינצור,
Confoveri gratia. וחסדו אותי ימלא. רווח והצלה לי בחסדך.
Quando corpus morietur, כשגוף זה יקח המוות, כאשר ימות הגוף
Fac, ut animae donetur בזכותך נפשי תדע את תני כי נישמתי תעוף,
Paradisi gloria. Amen.  גן-העדן בתהילה. אל תהילתו של גן עדנך.