She's like the swallow that flies so high,	הִיא כְּמוֹ סְנוּנִית הַנִּשֵּׂאת אֶל עָל,
She's like the river that never runs dry.	הִיא כְּמוֹ הַנַּחַל - לָעַד לֹא יֶחְדַּל,
She's like the sunshine on the lee shore,	הִיא זֹהַר שֶׁמֶשׁ - שֶׁל חוֹף יָם מוּצָל
I love my love and love is no more.	אֹהַב אוֹתָהּ, הִיא לֶאֱהֹב לֹא תּוּכַל.
‘Twas out in the garden this fair maid did go,	יָצְאָה אֶל הַגַּן הַנָּאוָה בַּבָּנוֹת,
A picking the beautiful primrose;	לִלְקֹט אֶת יָפְיָם שֶׁל פִּרְחֵי - רַקָּפוֹת,
The more she plucked the more she pulled,	כְּכָל שְׁאָסְפָה שָׁם, חֶשְׁקָהּ בָּהּ גָּבַר,
until she got her apron full.	עֲדֵי גָּדְשָׁה אֶת מְלֹא הַסִּינָר.
It's out of those roses she made a bed,	מִשְׁלַל רַקְּפוֹתֶיהָ עָרְכָה לָהּ מַצָּע,
A stony pillow for her head.	כָּרִית מֵאֶבֶן נָטְלָה לְרֹאשָׁהּ
She laid her down, no word did say,	דּוּמָם שָׁכְבָה וּמִלָּה לֹא תֹּאמַר,
Until this fair maid's heart did break.	עֲדֵי לִבָּהּ הֶעָנֹג בָּהּ נִשְׁבַּר.
	תרגום: רות צור